Home‏ > ‏

פרשת בי תבוא


"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם." דברים כו'

 

בפרשה זו מוזכרת מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. אלוהים מבקש מבני ישראל לקחת את הפרי הראשון שגדל באדמה, את נקודת ההתחלה ולתת אותו במתנה בבית המקדש.

זה מאד מעניין, פרשת כי תבוא היא הפרשה האחת לפני האחרונה בתורה אנחנו ממש ממש קרובים לסיום קריאת התורה בבית הכנסת ודוקא שם כמעט כמעט בסוף, בוחר הסופר התנכ"י לדבר על התחלות.

ראשית, בראשית, ראשון, ראש .... אלו מילים של התחלה, אלוהים בוחר לקבל כמתנה לא את הפרי היפה ביותר, לא את הגדול ביותר, לא את הטעים והמוצלח ביותר, אלא דוקא את פרי ההתחלה.

בפרי הזה משקיע החקלאי הרבה מאמץ, הרבה תקוות וחלומות. כך גם אנחנו עושים בהתחלות חדשות. אנו נמצאים עכשיו בתקופה של התחלות חדשות: התחלנו שנת לימודים חדשה, יש לנו מורה או מורות חדשות בעוד שבועיים אנו מתחילים שנה חדשה, חוגים חדשים, נוצרות חברויות חדשות. התחלה היא הזדמנות נפלאה לעשות שינוי, התחלה היא אמנם קצת מפחידה אך מאד מרגשת.

חוויית ההתחדשות התמידית היא מתנה שעלינו ללמוד לנצל. החיים אינם רצף ארוך ובלתי פוסק שבתוכו משולבים מאורעות כאלו ואחרים, עשיות כאלו ואחרות; החיים עשויים ממנות קטנות שלכל אחת נקודת התחלה משלה, נקודה שבה אפשר "לפתוח דף חדש" ולשנות כיוון לטובה.

ולמה דווקא עכשיו לדבר על התחלות כשאנו בסיומה של קריאת התורה? אולי הסופר המקראי הכיר את יהודה פוליקר ששר "לכל סיום יש התחלה חדשה...."?


שבת שלום!

אסנת

 

Comments