סליחה



מה קשה יותר, לסלוח או לבקש סליחה?

אין ספק ששניהם לא קלים ולכן ייחדה היהדות זמן מיוחד במינו לטפל בעניינים שבין אדם לחברו. 

לא שלא ניתן לעשות זאת לאורך כל השנה, נהפוך הוא, אך אם לא הספקנו, חששנו, תפסנו \"רגליים קרות\" בעשרת ימי התשובה, בין כסה לעשור זה זמן מצויין לעשות זאת.

הנה סיפור מהתלמוד הבבלי המספר על הקושי לבקש סליחה ולסלוח.

"*רב היה קורא בתורה לפני **רבי.
נכנס ובא רבי חייא-חזר רב לתחילת הפרשה.
נכנס ובא בר קפרא-חזר רב לתחילת הפרשה.
נכנס רבי שמעון בן רבי-חזר רב לתחילת הפרשה.
נכנס רבי חנינא בר חמא.
אמר רב: בכל פעם לחזור להתחלה!?
ולא חזר לקרא מתחילת הפרשה.
נעלב רבי חנינא.
הלך רב לפייסו שלשה עשר ערבי יום כפורים.
ולא התפיס."

תלמוד בבלי, מסכת יומא, פ"ז ע"א-ע"ב

הנה סיפור מוכר וידוע (כמעט כמו שקורה בכתה) ובו במעמד של שיעור תורה "מטפטפים" באיחור לאט לאט התלמידים. רב, שהוא התלמיד הקורא בתורה, מתחשב במאחרים ומתחיל בכל פעם את הקריאה מחדש. מהמאחר הרביעי (רבי חנינא) מתעלם רב וממשיך בקריאה תוך שהוא מעליבו ברבים על האיחור. 

רבי חנינא נעלב ומסרב לסלוח במשך 13 השנים בהם מגיע רב לביתו בערב יום הכיפורים ומבקש ממנו סליחה.

מה דעתכם? האם צודק רבי חנינא בכך שהוא אינו סולח? מה אתם הייתם עושים? נמקו את דעתכם.
ניתן להגיב גם לדברי חבר אך אל תשכחו להשתמש בכללי השיח המכבד: אני רוצה לחלוק על דבריך, אני חושב/מרגיש אחרת, אני רוצה להוסיף לדבריך וכדומה.

כתבו את דעתכם בפורום בית הספר.

אגב מאוחר יותר גם במסכת יומא דף פז' נאמר:

"אמר רבי וסי בר חנינא: כל המבקש סליחה מחברו, אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים" 

חכמי התלמוד בפרוש שמים גבולות גם לבקשת הסליחה ולחשיבות שבקבלת הסליחה. יתכן שרבי יוסי בר חנינא הוא בנו של רבי חנינא מהסיפור הקודם, אך אין לכך עדויות במקורות.

ואם אתם עדיין מתלבטים האם לסלוח או לא, קראו את השיר הבא.

לסלוח / חנה ניר
לא קל, לא קל לסלוח
קשה עד מאד לוותר.
הלב מסרב לשכוח
הלב לעתים נוטר.
קורה שכאב מפלח.
קורה שקשה להשלים.
אך אם אלוהים סולח
אנחנו ודאי יכולים.

כל אחד והסליחה שלו



* רב- חכם מהדור הראשון של תקופת התלמוד 220 לספירה.
* רבי- 
רבי יהודה הנשיא, חכם משנה. ערך את המשנה בשנת 200 לערך.

שנדע לבקש סליחה מכל מי שצריך ושיהיה לנו הכוח לסלוח!


Comments